<h1>תשובות חכמי פרובינציא הלכ' גיטין סימן נ"ה</h1>
<h2>דף כא:</h2>
בחסדך הודיעני דעתך איך בארת טעמ' דע"מ שלא תשתי יין לעולם וכן שלא תלכי לבית אביך דאמרי' אין זה כריתות, ופרש"י ז"ל דאין מפרידן אלא המות ועד יום מותה קשורה בו, והדר אמ' בגמ' כל ימי חייכי אין זה כריתות, משום האי טעמ' נמי שהרי כל ימיה קשורה בו לגבי אסור שתיית יין, אבל כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות, והא דמעקר' דכל ימי חיי נמי בכלל כל ימי חייה, ומקשי בגמ' מאי שנא חיי פלוני דילמא מאית ומוקמינא בהרי זה כריתות, (ותמיהא לי מי דמי בחיי תנאיה) אי הכי כל ימי חיי נמי, ומסיק כל ימי חיי אין זה כריתות כל ימי חיי וחיי פלוני הרי זה כריתות, ותמיהא לי מי דאמי חיי לחיי פלוני, בשלמא חיי פלוני, דילמא מאית ההוא פלוני בחיי שניהם אשכחת דגיטא מעשה גמור קא עביד, והוי שעה אחת כורת בינו לבינה שלא יהא עליה שום רשות הבעל, והוי כשאר תנאים דמקיימא תנאיה והוי גט, כדאמרי' [גיטין פ"ד ע"ב] נתקיים התנאי הרי זה גט, אבל בחיי, אפי' נימ' דילמ' מאית איהו בחייה, מאי מהני, אטו בחיי הבעל מי קא שריא, (בין) אשתכח דגיטא לא מיפרדא, ושיורא הוי בגט שהרי יש לו רשות עליה ואישות, ואי משום דילמ' מאית ושתי יין ההוא מיתה הוא דמפרדא ולא גיטא, דאטו דע"מ שלא תשתי יין לעולם נמי משימות אינה מותרת, הא בודאי מותרת היא, אבל האי שעתא מיתה קא עבדא ובחייו מכל מקום אסרה ומ"ה לא הוי גיטא, בחיי נמי היינו טעמא והיא היא, ובחסדך שלח לי דעתך כי אולי אני שוגה בזה בהאי פירושא ולא אבין כי הדבר קשה בעיני לכאורה, ושלום.
<h2>דף פג:</h2>
בחסדך הודיעני דעתך איך בארת טעמ' דע"מ שלא תשתי יין לעולם וכן שלא תלכי לבית אביך דאמרי' אין זה כריתות, ופרש"י ז"ל דאין מפרידן אלא המות ועד יום מותה קשורה בו, והדר אמ' בגמ' כל ימי חייכי אין זה כריתות, משום האי טעמ' נמי שהרי כל ימיה קשורה בו לגבי אסור שתיית יין, אבל כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות, והא דמעקר' דכל ימי חיי נמי בכלל כל ימי חייה, ומקשי בגמ' מאי שנא חיי פלוני דילמא מאית ומוקמינא בהרי זה כריתות, (ותמיהא לי מי דמי בחיי תנאיה) אי הכי כל ימי חיי נמי, ומסיק כל ימי חיי אין זה כריתות כל ימי חיי וחיי פלוני הרי זה כריתות, ותמיהא לי מי דאמי חיי לחיי פלוני, בשלמא חיי פלוני, דילמא מאית ההוא פלוני בחיי שניהם אשכחת דגיטא מעשה גמור קא עביד, והוי שעה אחת כורת בינו לבינה שלא יהא עליה שום רשות הבעל, והוי כשאר תנאים דמקיימא תנאיה והוי גט, כדאמרי' [גיטין פ"ד ע"ב] נתקיים התנאי הרי זה גט, אבל בחיי, אפי' נימ' דילמ' מאית איהו בחייה, מאי מהני, אטו בחיי הבעל מי קא שריא, (בין) אשתכח דגיטא לא מיפרדא, ושיורא הוי בגט שהרי יש לו רשות עליה ואישות, ואי משום דילמ' מאית ושתי יין ההוא מיתה הוא דמפרדא ולא גיטא, דאטו דע"מ שלא תשתי יין לעולם נמי משימות אינה מותרת, הא בודאי מותרת היא, אבל האי שעתא מיתה קא עבדא ובחייו מכל מקום אסרה ומ"ה לא הוי גיטא, בחיי נמי היינו טעמא והיא היא, ובחסדך שלח לי דעתך כי אולי אני שוגה בזה בהאי פירושא ולא אבין כי הדבר קשה בעיני לכאורה, ושלום.
